1851 RODELHEIM Germany ANTIQUE PASSOVER MACHZOR Hebrew German Ashkenaz Judaica

When you click on links to various merchants on this site and make a purchase, this can result in this site earning a commission. Affiliate programs and affiliations include, but are not limited to, the eBay Partner Network.

1851 RODELHEIM Germany ANTIQUE PASSOVER MACHZOR Hebrew German Ashkenaz Judaica:
$12.50

Passover Yom Tov. Hebrew with a German Translation by Wolf Heidenheim.

Wolf (Benjamin) ben Samson Heidenheim

(1757 – February 23, 1832) was a German exegete and grammarian born at Heidenheim am Hahnenkamm At an early age Heidenheim was sent to Fürth, where he studied Talmud under Joseph Steinhardt, author of Zikron Yosef, and, from 1777, under Hirsch Janow. Besides Talmudic literature, Heidenheim devoted himself to the study of Hebrew grammar, and particularly of the Masorah. In 1782 he left Fürth, probably on account of Janow\'s opposition to Mendelssohn\'s translation of the Pentateuch, of which Heidenheim was an admirer. He went to Frankfurt am Main, where he made the acquaintance of the most prominent scholars, among them Wolf Breidenbach (de) and Solomon Dubno. There began his literary activity, which lasted fifty years. He died at Rödelheim.
Contents
[hide]
1Works
1.1His Mahzor
1.1.1His Pentateuch editions
1.2Other publications
2Jewish Encyclopedia bibliography
3See also
4References
Works[edit]
Heidenheim, encouraged by Dubno, conceived the idea of issuing a revised edition of the Pentateuch, with a commentary of his own. The first work edited by him was Abraham ibn Ezra\'s Moznayim, to which he added a critical commentary (Offenbach, 1791). Seven years later Heidenheim began his critical edition of the Pentateuch, which he titled Sefer Torat Elohim. It contained the Targum, the commentaries of Rashi and Rashbam, the \'Minḥat Shay of Solomon Norzi (commentary), his own glosses and Masoretic references, and his supercommentary on Rashi, Habanat ha-Miḳra. He based his commentary chiefly on the accents, adding numerous grammatical notes. But the undertaking, on the business side, was too difficult for him alone, and he was compelled to stop at Gen. xliii. 16.
His Mahzor[edit]
He next entered into partnership with Baruch Baschwitz, an energetic business man; through the assistance of Breidenbach they obtained from the Count of Solms-Rödelheim, under favorable conditions, a license to establish a printing-press at Rödelheim, whither they removed in 1799. Heidenheim immediately began an edition of the Maḥzor, with a Hebrew commentary by himself and a German translation by himself and Breidenbach (1800). In order to give a correct text, Heidenheim had secured the most ancient manuscripts, among them being one of 1258, as well as the earliest Italian and German editions. At the end of the Maḥzor to Shemini Aẓeret there is printed Heidenheim\'s Ha-Piyyuṭim veha-Payeṭanim,an essay on the liturgists.
In 1806, Baschwitz having withdrawn, Heidenheim became sole proprietor. In that year he published his Mebo ha-Lashon, a treatise on Hebrew grammar, and in 1808 his Sefer Mishpete ha-Ta\'amim,[1] a treatise on the accents according to the ancient grammarians.
His Pentateuch editions[edit]
Ten years later Heidenheim recommenced his edition of the Pentateuch, but with a larger scope. It was published in four separate editions in 1818-21:
One edition,Me\'or \'Enayim, contains the text, the commentary En ha-Ḳore, and the author\'s treatise (En ha-Sofer) on the square characters
Another edition, Moda\' la-Binah, contains the text, the commentary of Rashi, and the author\'s supercommentary;
The third edition, Tiḳḳun Sofer, is an unvocalized text for scribes;
The fourth contains the text, with a German translation, and a commentary titled Minḥah Ḥadashah.
Other publications[edit]
Heidenheim also published:
The Pesaḥ Haggadah (German transl.; 1822)
The Pirḳe Abot (German transl.; 1823)
Siddur Safah Berurah, the daily prayers with a German translation (before 1800)
Ma\'aseh Ta\'tu\'im, a polemic against the Kabbalist Nathan Adler (anonymous, but ascribed to Heidenheim)
Seder Tish\'ah be-Ab (German transl., with notes; 1826)
Seliḥot (German transl., with a Hebrew commentary; 1834)
He also added valuable notes to various works which issued from his press, among them being the Mebo ha-Mishnah of Maimonides, and Solomon Papenheim\'s Yeri\'ot Shelomoh.He left more than a dozen unpublished works, mostly on Hebrew grammar.

Wolf Heidenheim

Wolf (Benjamin Se\'ew) Heidenheim (* 1757 in Heidenheim, Franken; † 23. Februar 1832 in Rödelheim, heute Frankfurt am Main) war ein deutsch-jüdischer Gelehrter und Drucker.
Wolf Heidenheim wurde 1757 in Heidenheim (heutiger Landkreis Weißenburg-Gunzenhausen) geboren. Er besuchte die Rabbinerschule in Fürth und setzte unter Rabbiner Nathan Adler in Frankfurt seine Studien fort. 1788 ließ er sich in Offenbach nieder, wo er Abraham ibn Esras Mosnajim, den Pentateuch mit Targum Onkelos\', Raschis, Raschbams, Norzis und eigenen Kommentaren herausgab. 1799 gründete er mit Baruch Baschwitz in Rödelheim bei Frankfurt eine Buchdruckerei. Als er im nächsten Jahr den Machsor, das Gebetbuch für jüdische Festtage, herausgab, stützte er sich dabei auf historische deutsche und italienische Quellen, die bis 1258 zurückreichen. Später folgten weitere historisch fundierte Ausgaben des Siddur (Gebetbuch für Wochentage und Sabbat), des Pentateuch, eine hebräische Grammatik sowie religionsphilosophische Werke. Durch seine grammatikalisch-masoretischen Studien und korrekten Textausgaben hat Heidenheim Kritik und Exegese der Bibel wesentlich gefördert. Zahlreiche Werke von Heidenheim sind unveröffentlicht geblieben, die meisten seiner Manuskripte wurden von der Bodleian Library in Oxford erworben.

וולף היידנהיים
Wolf Heidenheim
1757 –‏ 1832
Wolf Heidenheim.jpg
תרומות עיקריות
פרסום ספרים בדקדוק השפה העברית, חקר המסורה

ר\' בנימין זאב [וולף] בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו\"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim;‏ 1757 – 23 בפברואר 1832) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני. תלמידו של רבי יוסף שטיינהארט, מחבר הספר \"זיכרון-יוסף\", וכן תלמידו המובהק של רבי נח חיים צבי ברלין שהיה רב באה\"ו.
תוכן עניינים
1 ספריו ומלאכתו
2 לקריאה נוספת
3 קישורים חיצוניים
4 הערות שוליים
ספריו ומלאכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1799 הקים היידנהיים בית דפוס נודע בעיירה רדלהיים שבפאתי פרנקפורט. ספריו נחשבו לבעלי יוקרה מיוחדת, משום שהשקיע רבות בהגהה ובעיצוב. בין השאר הדפיס גם חומשים עם ביאורו של הרב יקותיאל הכהן (\"יהב\"י הנקדן\") יחד עם הוספות שלו; עד גילוי כתר ארם צובא, והדפסת תנ\"ך מדויק ע\"פ כתר ארם צובא וכתבי יד מדויקים נוספים על ידי מרדכי ברויאר, חומשיו היו נחשבים כמדויקים יחסית, ותנ\"ך קורן הסתמך על נוסחו. כמו כן הוציא מחזורים בתשעה כרכים עם ביאור משלו על הפיוטים.
היה מקובל בחוגי היהודים, ורבנים שונים אף כתבו עליו בהערכה. לדוגמה, רבי משה סופר כתב עליו (חו\"מ תשובה פט) \"שכילה כמה זמן בהגהת הפיוטיםולתרגמם בלשון אשכנז ואלמלא הוא הפיוטים כבר נשתקעו ולא נאמרו בדורות הללו כידוע\". לעומת זאת עשה גם דברים שאין רוח חכמים נוחה מהם, ואף נתן סיוע לרפורמים במלחמתם עם האורתודוקסים[1].
פרסם ספרים בנושא דקדוק עברי: \"מבוא ללשון\" (1806) ו\"משפטי הטעמים\" (1808). הותיר אחריו מספר רב של חומרים וכן מאמרים מפרי עטו בנושא דקדוק שלא פורסמו, בשל צווי הגבלה על הדפסת ספרים. בית הדפוס נחרב בידי הנאצים לאחר למעלה ממאה שנות פעילות.
הוא הדפיס על חשבונו בשנת 1812 את ספר \"דברי אגרת\" שחיבר חברו מענדל שטיינהארט, שכולל בתוכו תשובות על שינויים במנהגים מסוימים, כמו אכילת קטניות בפסח. בין היתר היה מקורב אל מיכאל קרייצנאך, מראשי הרפורמים[דרוש מקור].